ארטיק קרטיב שוקולד בננה – ההיסטוריה של הארטיקים בישראל

היום כמעט שום דבר לא מוגבל לעונה. טכנולוגיות השימור בהקפאה, החומרים המשמרים, הרווחה הכלכלית ונגישות הסחורות דואגים שנוכל לאכול כמעט מה שאנחנו חושקים בו בכל שלב בשנה. אמנם, לא כך היה בשנות ה-50 במדינת ישראל. פרט למבחר מצומצם ותלוי עונה של פירות, ארטיקים הייתה תופעה שעולה מעל פני השטח בדרך כלל רק בחודשים החמים של הקיץ. בבלוג הזה נבקש לצלול אל עלייתו ונפילתו של הארטיק העברי הראשון, ולחשוף איך הוא השפיע על הקינוח הצונן והאהוב של היום. 

צעדים ראשונים על הקרח – הקמת מפעל "ארטיק"

בשנת 1952 קבוצת יהודים ממוצא בלגי הקימו במדינת ישראל את מפעל הארטיקים הראשון מסוגו, תחת חברת "ארטיק". השם ארטיק, אם תהיתם אי פעם מה מקורו, לקוח מהכינוי הלועזי של הקוטב הצפוני – 'ארקטיק'. זו דוגמה לשם עצם שנהיה שגור בשפה שלנו תודות לפירמה ששיווקה אותו תחת שם זה. 

אמנם, בתקופה המדוברת למוצר עצמו לא קראו בלשון השגורה ארטיק, אלא שלגון. ולא עם פתח באות ש', כמו שאתם וודאי חושבים, אלא עם חיריק. השלגונים של חברת "ארטיק" הגיעו בשני טעמים: וניל-שוקולד ושוקולד-שוקולד. היו אפילו קרטיבים תאומים, שכונו 'ארטיק שני מקלות',  הם הגיעו באריזה אחת, שלאחר פתיחתה אפשר היה להפריד אותם באמצע ולחלוק עם חבר קרוב. 

קרדיט: הספרייה הלאומית

טובים השניים מן האחד – הקמת "קרטיב"

שנה לאחר הקמת חברת "ארטיק" הוקמה חברת ארטיקים נוספת, הלוא היא "קרטיב". משחק לשון שכולל את המילים "קר" ו"טיב", שגם הוא חלחל אל תוך השפה והפך למילה שגורה בזכות הפירמה. לא יצאה שנה עד שהחברות החליטו להתאחד, והגזלנים בחופי הים החלו לצעוד בחוף ולקרוא בקול גדול את השם המאוחד שהפך לצירוף המילים המפורסם: "ארטיק-קרטיב"! מלבד החרוז המוצלח, החברות זכו יחד להצלחה עסקית, וזאת על אף המחיר הגבוה שהן גבו לכיסים של אז. 

אחת הדרכים של החברה המאוחדת לקדם את מכירות הארטיקים שלה הייתה באמצעות מבצעים שהבטיחו פרסים לקונים המסורים: על מקלות הארטיקים הוטבעו האותיות א' ר' ט' י' ק', שהיה צריך לאסוף כדי להשתתף בהגרלה. הייתה גם הגרלה שהשתתפות בה דרשה לאסוף שטרות נייר בשם "סלעים" שצורפו לכל ארטיק. 

במסגרת מבצע נוסף התבקשו אוהדי הארטיקים הצעירים לשלוח חיבור על נושאים כמו "מדוע אנו מעדיפים שלגון מתוצרת ארטיק-קרטיב על כל שלגון אחר" או "איך נבדיל בין שלגון מתוצרת ארטיק-קרטיב לבין שלגון מתוצרת אחרת".

סופו של כל קרחון – פירוק החברה 'ארטיק-קרטיב'

אולם, גן העדן המתוק בניצוחה של הקבוצה "ארטיק-קרטיב" לא נשאר לנצח. בשנת 1961 הסתבכו מנהלי החברה עם המשטרה ורשויות המס, ומספר מנהלים הואשמו בהעלמת מס ובהברחת הון. בעלי התפקידים שנגעו בדבר נעצרו, הוטלו קנסות על החברה והיא נקלעה לחובות עתק. החברה מעולם לא התאוששה מהמשבר ופורקה סופית בשנת 1971. כך, היא הותירה מאחוריה כמעט שני עשורים של מתיקות צוננת וזכורה לטוב. 

השפעות תרבותיות – אז והיום

עם השנים שינו המילים את משמעותן – ארטיק הפך לשם הגנרי לשלגון מבוסס חלב, וקרטיב לשלגון מבוסס מים עם תרכיז בטעם פירות. המילים נכנסו עמוק לתרבות הישראלית ואפשר למצוא טקסטים במוזיקה הישראלית שמזכירים בפירוש את שם המוצר האהוב – למשל השיר "ארטיק קרטיב" של צביקה פיק שממש נושא את שם התאגיד בכותרתו. 

הגלובליזציה וריבוי הסחורות הביאה לכניסה של תאגידי ענק לישראל ששינו את פני השטח של שוק הגלידות בישראל. היום אנחנו נהינים משפע של מוצרים מתוקים ומרווחה כלכלית טובה יותר באופן משמעותי מזו שאפיינה את אמצע המאה הקודמת. מסיבה זו כל דיבור על חברת ארטיק-קרטיב, ועל ההתפתחויות שפקדו את מדינת ישראל בתחום זה מרגיש כמו הצצה אל עבר תקופה נשכחת. 

פריZ – מותג ארטיקים שממשיך את המורשת הישראלית בגאווה

פריז הוא מותג ארטיקים ישראלי שעושה שימוש בפירות מובחרים מהארץ ומרחבי העולם. תהליך הייצור שלנו עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר, ובתקנים הכי מחמירים של משרד הבריאות. אחד העקרונות שעומדים מול עינינו הוא לשמור על הארטיק שלנו כמה שיותר קרוב לטבע. תהליכי הערבוב וההקפאה של הפירות במפעל שלנו משמרים את הערכים התזונתיים ואת הוויטמינים של הפרי, וכך נוצר לו ארטיק פירות בריא, עשיר בטעמים ובמרקם מפנק. 

הארטיקים שלנו הם לא רק ארטיקים טבעוניים אלא גם ארטיקים טבעיים לגמרי, ולא מכילים חומרים סינטתיים וכימיקלים למניהם. יש לנו שני סניפים ונקודות מכירה בפריסה ארצית ברחבי הארץ, ניתן לרכוש את הארטיקים שלנו הן על ידי הגעה לנקודות המכירה והן על ידי ביצוע משלוח לבית הלקוח דרך אתר האינטרנט. אנחנו מספקים ארטיקים בתפזורת, במארזים של ארטיקים בגודל סטנדרטי או במארזים של מיני ארטיקים. 

בכל פעם שאתם בוחרים בפריז אתם בוחרים באיכות בלתי מתפשרת של ארטיקים מפירות טבעיים. בהשוואה לחברות אחרות, הארטיקים שלנו הרבה יותר טבעיים, הרבה יותר בריאים, והרבה יותר טעימים.